כולנו רוצות להיראות טוב, אבל מה זה אומר בעצם? האם אנחנו באמת רוצות להיות רזות/חטובות/מתוקתקות כי זה הרצון האמיתי שלנו?
אנו חיות בתרבות שופעת מודלים שאליהם אנחנו אמורות להיות דומות, ותמיד יש לנו לאן לשאוף. אבל יכול להיות שזה בעצם משחק שאין לנו סיכוי לנצח בו?
לעיתים אנחנו חושבות שאם מישהו נמצא באור הזרקורים ויש לה חשיפה, אז כנראה שזו הדרך להצלחה כי היא עושה משהו נכון וצריך להידמות לה.
הרצון להיות דומה למישהו אחר, לוקח מאיתנו אנרגיה חשובה. המחשבה שהיא יותר טובה ממני בפרמטרים שונים, מורידה אותי ואת האנרגיות שלי ומעצימה מישהי אחרת. זה בעצם לקחת מעצמי ולתת לאחר, ואז אני נשארת בחוסר.
האנרגיה היקרה הזאת נמצאת אצלך בכמות מוגבלת, וכדאי וחשוב שתשקיעי אותה בחיזוק העוצמות ובחוזקות הפנימיות שלך. חשוב להדגיש את העוצמות הפנימיות, כי רק כשהפנימיות והתחושות שלך כלפי עצמך יהיו חיוביות, זה יקרין כלפי חוץ כאור וכיופי. היופי יהיה אמיתי, ולא כזה שיורד בסוף היום כשאת מורידה את המייקאפ והעקבים. זה יופי אבסולוטי שכולם מוצאים בו משהו מרשים, הוא לא דורש מאמץ פיזי תמידי, אלא בעיקר עבודה פנימית.
יש נשים שגדלות עם הידיעה שהן יפות ובעלות עוצמות פנימיות כבר מילדות, והידיעה הזו מלווה אותן לאורך חייהן. לעומתן יש נשים שלמדו מגיל צעיר להסתכל על הבחוץ, שהוא הנוצץ והוא זה שצריך לשאוף להגיע אליו.
הבחוץ הוא מעין בור ללא תחתית, שלא משנה מה נעשה – לא נצליח למלא אותו. תמיד כשנרצה לעשות משהו ממקום של לרצות את האחר או לקבל ממנו את האישור לקיומנו, אנחנו לא באמת נוכל להיות מסופקות ומרוצות. גם אם נשיג את האישור, זה לא יתן לנו מילוי פנימי אמיתי.
בחברה של ימינו לפעמים הגבולות מיטשטשים, וקשה לדעת מתי אנחנו פועלות על פי צו לבנו ומתי אנחנו הולכות בדרך שסללו עבורנו. חלק מהחיים זה ללכת בדרך ולגלות שבעצם זה לא מה שחשבנו שיהיה ולא מה שרצינו.
זה ממש לא אומר שמשהו בנו לא בסדר, להפך. פעלנו וניסינו ועכשיו אנחנו יותר מחוברות למקום המדויק שנכון לנו, ואנחנו יותר קרובות מאי פעם להשיג אותו. העיסוק במראה, איך אני נראית ומה חושבים עליי, גם הוא משרת אותנו. הוא מרחיק אותנו מהסתכלות במקומות הפנימיים שלנו שכאבו לנו כילדות וצברו זיכרונות לאורך החיים, בין היתר של חוסר קבלה, אשמה, חוסר שייכות ולפעמים גם השפלה.
הרגשנו רחוקות וללא אהבה, דבר שפעמים רבות ניתן לטיפול ופיצוי בעזרת טיפוח המראה, ובעקבותיו תגיע האהבה והקבלה מבחוץ. האמת היא שלרוב בני אדם מתבדים, והקבלה מבחוץ לא באמת חודרת פנימה בזמן שאנחנו משקיעים זמן רב במראה שלנו. אולי יש הכרה והערכה אבל הם לא “מחזיקים מים” והסיפוק הופך לסיפוק רגעי.
הכאב מסתתר תחת שכבות שמגנות עליו, והן היו מאוד חשובות, בעיקר כשהיינו ילדות וחווינו חוויות פחות נעימות, וכל מה שהיינו צריכים זה להמשיך להתמודד. ניתן לקלף את השכבות ולרפא את הכאב בהדרגה, תוך הקשבה לתהליך ולטיפול מתאים. כל יצור חי נולד עם הצורך הבלתי נגמר לאהבה וקבלה, והדבר החשוב הוא שנדע לספק זאת לעצמנו, וכך לא נהיה תלוים בעיקר באחרים לחוש אהבה, אלא נדע לאהוב את עצמנו וכך תהיה לנו מספיק אנרגיה גם להעניק אהבה לאחרים.
היופי החיצוני הוא חשוב, והוא הרבה פעמים גם ביטוי לאהבה עצמית וכמובן מראה על ההפך מהזנחה עצמית. האיזון ביניהם הוא שמאפשר גם חופש וגם סיפוק. לדעת מתי בא לי לטפח את עצמי ומתי בא לי לנוח, מתי אני משקיעה בעצמי מתוך רצון לעשות לעצמי טוב ולפרגן לעצמי, או מתוך רצון שיגידו כמה אני שווה ומדהימה ויעריכו אותי.
ההשקעה במראה חשובה ומוצדקת, אך כל אחת יודעת אם אצלה היא מגיעה ממקום של השלמה וקבלה עצמית או שכדאי לעבוד על הנושא. תמיד אפשר לשפר אהבה עצמית וליצור דימוי גוף חיובי. זו לא גזרה משמיים ובכל גיל אפשר לעשות את השינוי המחשבתי הדרוש.
אין צורך להרגיש אשמה, כי זה בעצם מחטיא את המטרה – לחיות יותר בקבלה ובאהבה עצמית תוך רצון מתמיד לשיפור, ובעיקר להכלה והעצמת התכונות החיוביות הדומיננטיות שבוודאות קיימות בכל אחת מאיתנו.
אני אשמח להיות כאן עבורך לתמיכה בתהליך של שינוי חיובי ושיפור דימוי הגוף והחיבור לעצמך. כל לקוחה מקבלת את ההתייחסות לצרכים שלה ואת החיזוק לו היא דרושה. דרך עבודת אמונות מנטלית ושיפור אורח החיים.
ענת אדלר
050-6794129